“חיבור מקבילי” ו”חיבור טורי” הן שתי הצורות הבסיסיות לחיבורם יחדיו של מספר רכיבים חשמליים.
כשהחיבור מקבילי, נופל על כל אחד מהרכיבים מתח המקור המזין אותם (בהנחה שהתנגדות החוטים זניחה), ולכן אין זה משנה לרכיב כלשהו אם מחברים אליו במקביל רכיבים אחרים.
רק המקור חש בכך, כיוון שכעת עליו לספק יותר זרם.
מכשירי החשמל הביתיים מחוברים לרשת החשמל באופן זה, ולכן נופל על כ”א מהם המתח שמספקת חברת החשמל (מתח סינוסואידלי שמשרעתו 325V, ז”א 230Vrms).
מכשיר המחובר לשקע החשמל אינו חש שינוי כלשהו כאשר מחברים לרשת החשמל מכשירים נוספים. רק מונה החשמל מסתובב מהר יותר.
כשהחיבור טורי, מתחלקים הרכיבים במתח המקור המזין אותם ביחס ישר לעכבותיהם.
אם יחובר רכיב נוסף, יחושו בכך האחרים מפני שהוא יגזול חלק ממתח המקור ולהם יישאר פחות.
הזרם דרך כ”א מהם, שהינו זהה בכולם מעצם היות המעגל טורי, יפחת בהתאמה.
מסיבה זו מעדיף המגבר “לראות” דרייברים המחוברים בטור, הוא נדרש אז לפחות זרם ולכן אינו צריך “להתאמץ”.
בהתאם מתקבל הספק נמוך יותר כמובן.