גל עומד, מעצם היותו כזה, מביא להגברתו של התדר הרלוונטי באזורים מסוימים של החדר ולהחלשתו באזורים אחרים.
ככל שהגל ארוך יותר (התדר נמוך יותר) רחוקים יותר האזורים האלה זה מזה, ולכן כאשר מתקיימות מספר תהודות חדר בו זמנית, מוגבר או מוחלש כל אחד מהתדרים הרלוונטיים באזורים אחרים של החדר.
נובע מכך שבאזור מסוים בחדר מוגברים תדרי תהודה אלה ומוחלשים אחרים, ובאזור אחר בחדר מוגברים דווקא האחרים ומוחלשים אלה.

בתחומו הנמוך של הספקטרום, תחום הבאס, גדולים המרווחים שבין תדרי התהודה הן בתדר והן במרחב, ז”א מרווחים גדולים מפרידים בין מיקומיהם על ציר התדר, ומרחקים גדולים מפרידים בין אזורי החדר בהם מוגברים או מוחלשים תדרי תהודה שונים.
קל לכן לזהותם, וכאשר מי מהם מוגבר או מוחלש אנו חשים בברור את הפגיעה באחידותה של היענות התדר.
בשל ריווחם של תדרי התהודה בתחום הבאס הוענק לו הכינוי “התחום הדיסקרטי (הבדיד) של תהודות החדר”.
תחום זה מתאפיין בהיענות תדר מאוד לא אחידה.

ככל שמטפסים מעלה בספקטרום, קטנים המרווחים שבין תדרי התהודה והם הופכים צפופים יותר הן בתדר והן במרחב, עד שבתחום הבינוני-גבוה כבר לא ניתן להבחין בניהם.
במצב זה ניתן לנתח את תהודות החדר רק בכלים סטטיסטיים, ולכן נקרא התחום הבינוני-גבוה של הספקטרום “התחום הסטטיסטי של תהודות החדר”.
דרך חלופית ופשוטה לניתוח אקוסטיקת החדר בתחום הסטטיסטי נקראת “זמן ההדהוד” RT60 של החדר.
זהו פרק הזמן שבו מאבד ההדהוד 60 דציבלים מעוצמתו.
בשדה פתוח יהיה זמן ההדהוד 0 שניות, כיוון שאין כל הדהוד.
בחדר סגור וחשוף קירות יכול זמן ההדהוד להתארך עד כדי מספר שניות.
התדירות שבה מסתיים התחום הדיסקרטי ומתחיל התחום הסטטיסטי נקראת “תדירות שרודר”.
ככל שהחדר גדול יותר נמוכה יותר תדירות שרודר. בחדר ממוצע בעל מידות של 6X4X3 מ’, תדירות שרודר היא כ- 200 הרץ.